'ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל', לכאורה הפסוק שלפנינו אינו מובן. מה הקשר בין העובדה שאברהם אבינו היה זקן, לבין העובדה שה' יתברך ברך אותו בכל, האם אין הקב"ה יכול לברך אדם צעיר? או להיפך, וכי אם האדם זקן אז הקב"ה צריך לתת לו הכל?

כשנפטר הגאון בעל ה'אור שמח', רבי מאיר שמחה הכהן מדווניסק, ביקשו מגדול הדור הרב יוסף רוזן הרגוצ'ובי שיספידו, וכן עשה. עלה לבימה ואמר: כשנשרף לאדם הבית הוא צריך לעשות את המקסימום כדי להציל כמה שיותר מרכושו, הרצון וההשתדלות כל כך גדולים לעשות זאת עד שהאדם מפיק מעצמו הרבה יותר ממאה אחוז, וכך מתגלים באדם כוחות שאף פעם לא הכיר. ה'אור שמח' היה נראה כמו אדם שבכל רגע ורגע נשרף לו הבית, הוא לעולם לא נח ולא רגע רק להוציא מעצמו את המקסימום שבכוחותיו, עד כדי כך שהצליח להנהיג קהילה שלימה בכל התחומים ועוד לצאת אחד מגדולי הדור...

מסיפור זה אנו מבינים מעט, כמה יכול אדם שרק מנצל את כוחותיו לטובה, להפיק מעצמו, אפילו דברים שאף פעם לא האמין שהוא מסוגל לעשותם. המידות הטובות של האדם רחבות לאין שיעור, ולעולם לא נבין כמה באמת אנו מסוגלים לעשות. ואם בכל זאת אנו רוצים למצוא בעצמינו את הכח לגדול, מהי דרך המלך? הרב שמחה בונים מפשיסחא אמר פעם לתלמידיו שגם אם יתנו לו מהשמים להיות גדול כמו אברהם אבינו הוא יסרב בכל תוקף, שאלוהו תלמידיו לפשר הדבר, הרי מי לא ירצה להיות קדוש וחסיד כאברהם אבינו?! השיב להם הרבי מפשיסחא: 'תבינו, אם אני יהיה כאברהם אבינו, לא יהיה אף אחד כמו שמחה בונים! אני  קיבלתי תפקיד להיות שמחה בונים, ועלי מוטל לבצע זאת בדרך הטובה ביותר, ורק זה מה שיעשה לקב"ה את הנחת רוח הגדולה ביותר...'.

דבר זה צריך חיזוק גדול בעיקר בדור שלנו, שבו אנו רואים כמה רעועים יסודות הדת, והרבה מאחינו לא יודעים מאומה מהמסורת היהודית. אנו חושבים לעצמנו, מה יצא להקב"ה ממנו אם נשב ללמוד תורה או נתפלל? הרי בטוח לא נצליח להיות גדולים כמשה רבינו, ולא כה'חפץ חיים'. וכמובן שמחשבות שכאלו יסודם בבית מדרשו של היצר הרע, שכן ידוע הסיפור על רבי חיים ויטאל שבא למורו ורבו האריז"ל, ושאלו איך הוא יכול לומר שנשמות קדושת וגבוהות מסתובבים בדורנו, והרי אנו רואים את הדור שלנו לעומת דורות התנאים והאמוראים כמה חלשים הם בתורה וביראה לעומתם? ענה לו האר"י הקדוש: 'דע לך, שבדורות הללו האחרונים לפני ביאת המשיח, כל דבר קטן שאדם עושה בעולם הזה שווה אצל השי"ת הרבה יותר אפילו מהמעשים הגדולים שהיו עושים גדולי ישראל בדורות הראשונים'.

וצריכים אנו לחזור ולשנן זאת כמה וכמה פעמים עד שיופנם הדבר בליבנו, אין נשמות בכל מאגר נשמות עם ישראל, שמסוגלות להתמודד עם עולם כמו שלנו, אלא הנשמות שלנו. אנו נשלחנו לתחתית הבאר לאסוף משם את האוצרות הכי יקרים של הקב"ה מאז בריאת העולם, ולכן רק דור כמו שלנו ראוי ויראה בעז"ה את ביאת המשיח! אם רק נשית אל ליבנו כמה יקרה נשמתינו נוכל להקנות לעצמינו הרבה יותר שמחת חיים, שהרי בדורות הקודמים מסופר שהיו אנשים מקבלים את המשכורת המגיעה להם על יגיע כפיהם ושמחים בה שמחת עולם, ומרגישים סיפוק אינסופי. כיוון שמלאכתם היתה מלווה בלימוד תורה המקנה לאדם ערך לשפע הגדול שהקב"ה מעניק לו, ומלמד אותו כיצד להגיד תודה על כל דבר ודבר.

כולם מכירים את רבו ומורו של האריז"ל, רבי משה קורדובירו, אשר נפטר סך הכל בגיל 48, שלכל הדעות הוא גיל צעיר מאוד, ובכל זאת אם נתבונן בכתביו (שנשארו בידינו) נראה חיבורים רבים על הזוהר ועל התיקונים ועל ספר היצירה, ועוד ספרים רבים מהעמוקים והקשים ללמידה, כולל חיבור של למעלה משלוש עשרה אלף דפים בשם 'אור יקר' אשר הינו חיבור עיקרי וחשוב מאוד בתורה הקבלה. זאת בנוסף לכך שבגיל 18 כבר הוסמך לדיין בבית דינו של ה'בית יוסף' ועוד היה מוצא זמן ללכת ליערות ולהתבודד עם דודו ר' שלמה אלקבץ.

אם תמהים אנו בקוראנו דברים אלו, צריכים אנו לדעת שעדיין לא הבנו מהו ערך של זמן. כשאדם רוצה למצוא בכל מחיר את הדרך אל ה' יתברך, הקב"ה מזמן בידו את כל הכלים ואת כל הסייעתא דשמיא לגדול, ולהספיק בזמן מועט מה שלא מסתבר בשום הגיון שיספיק. ולפי דברים אלו נבין פירוש הפסוק שבו פתחנו את המאמר, 'ואברהם זקן'- אין זקן, דורשים חז"ל, אלא 'זה שקנה חכמה', זקנה זו ברכה, ואת 'חכמת הזקנה' הזו יכול לרכוש אך ורק מי ש'בא בימים', שכל יום ויום מנוצל אצלו עד תומו, וכל יום שעבר הולך לפניו ומעיד בשמים שבו הוא עשה את המקסימום לרצות את ה' יתברך ואת הזולת. ולכן, כיוון שאברהם עשה זאת כל ימיו, ראה לנכון הקב"ה ל'ברך את אברהם בכל', בכל - זה שליטה על היצר, בכל - זה פרנסה בשפע, בכל- זו ברכה לכל צאצאיו, ואפילו ישמעאל שחזר בתשובה בסוף ימיו. אם כן צריכים אנו להתעורר ולברר אם באמת אנו 'באים בימים', וכל יום אצלנו מנוצל היטב, שלא נשלה את עצמינו חס ושלום שהיננו מאותם אשר עובדים את ה' יתברך, וכל ימינו מתבזבזים לריק. כל סוחר עושה ספירת מלאי בכל כמה חודשים, כל שכן סוחרי התורה והמצוות, שבהם כל חסרון של מצוה או דף גמרא הינו בבחינת חסרון שלא יוכל להמנות. ה' יזכינו לייקר את לוח הזמנים שלנו ולהעריך כל דקה ודקה, להוסיף לעולם קדושה ושפע אלוקי, אמן כן יהי רצון.