בין נושאי פרשת השבוע נקרא בעזרת ה' על פרשת ערי המקלט. מדין ערי המקלט למדים אנו יסוד חשוב מאוד לחיי היום יום שלנו ולעבודת ה'. הרי התורה אומרת כי כל הרוצח בשוגג דינו מיתה, לא על ידי בית דין אלא על ידי גואל הדם, אך רק אם הוא ישכיל ויזדרז לברוח בזמן לעיר המקלט – אזי מבטיחה לו התורה מקלט ומחסה שישמור על חייו. וצריכים אנו להבין, אם הוא חייב מיתה – אז למה שנשמור על חייו, ואם הוא לא חייב מיתה – אז למה מותר לגואל הדם להרוג אותו?

אלא שכאן לימדה אותנו התורה יסוד גדול ונפלא, והוא שנכון שישנם אנשים שעשו מעשים שאסור היה להם להעשות, ונכון שקשה מאוד לסלוח על מעשים כאלו, אך תמיד צריך לתת לכל אדם אפשרות לחזור בו גם מהפשע החמור ביותר שעשה. לכן אמרה תורה לרוצח בשוגג: חייב אתה להענש, ולכן הדם שלך מופקר לפני גואל הדם, וזכותו להורגך בכל עת. אך אם תרצה להתחיל בחיים חדשים ולבנות את עצמך מחדש, הינך מזומן לאחת מערי המקלט הרבות המפוזרות בארץ, שם תוכל ללמוד מאנשי המעלה אשר נמצאו שם את דרך התורה, ולחזור בעוד כמה שנים לעיר מולדתך כבן אדם חדש.

כיוצא בדבר אנו מוצאים בדין עבד עברי. הרי לא התירה התורה ליהודי לוותר על הזכות להיות עבד ה' ולהמירה בעבדות לבן אנוש. וגם כשבכל זאת הותר לאדם להמכר בתור אחד שכזה זה רק באחד משני תנאים, או שירד מנכסיו עד שלא נותר לו כסף להחזיר לבעלי חובותיו, או שגנב סכום כסף גדול שאין באפשרותו להחזיר. באחד משני התנאים הללו, הענישה התורה את האדם והכריחה אותו להמכר לעבד. כשנבין את מהות הדבר – לא נוכל להמשיך לכנות מכירה זו בשם 'עונש', ומדוע? משום שהתורה יודעת שאדם שנכנס לחובות או אדם שגנב סכומי כסף גדולים, זה אדם עם בעיות נפשיות, זה אדם שזקוק לעזרה וטיפול שיסייעו לו לצאת מבאר השחת אליה הוא נכנס, הוא לא יודע כיצד חיים מבלי מותרות, הוא לא יודע להעריך את מה שיש לו, הוא תמיד מביט בעיניו על חצירו של השכן כדי לבדוק כמה היא ירוקה יותר משלו, הוא לא יודע לשמור את הכסף אצלו. הפתרון היחיד שיכול לעזור לאדם כזה, הוא שדבר יקחו מידו את האפשרות לנהל את כספיו, הוא יעבוד ללא משכורת במשך שש שנים, וכמובן יקבל את כל מה שהכרחי לחייו ולא יותר מזה, הוא יראה איך אדוניו שהוא יהודי כשר וירא שמים, מנהל בית כמו שצריך, איך חיי משפחה מתנהלים באמת על מי מנוחות, ולאחר שיצא לחפשי – ממילא יתוקנו כל מידותיו ויחזור הוא להתנהג כשורה. גם היום אם היו שולחים אנשים מהסוג הזה לעמוד במחיצתם של צדיקי הדור רק לכמה שעות ביום ללא ספק שהיו משתנים מן הקצה אל הקצה, ולא חסרים מקרים בהם אנשים קיבלו על עצמם את עזיבת כל חטאיהם רק בשל העובדה שהכירו אדם אחר שבאמת אכפת לו מהזולת ובאמת רוצה שיהיה לזולת רק טוב.

ורעיון זה נכון לחברו גם לחיי היום יום שלנו. אנו עושים טעויות לפעמים, ולעיתים הם קשות מאוד, אך צריכים אנו לזכור שה' יתברך הציב בכל מדריגה שהאדם נמצא את הדרך לשוב בתשובה ולהתעלות ממנה. וכיצד תתכן אפשרות כזו? אלא שההסבר לכך הוא, שהקב"ה השרה בנו את אלוקותו יתברך על ידי זה שנפח בנו נשמת חיים. ואותה נשמה ניצבת ועומדת עלינו מרגע הלידה ועד תום החיים, ורק ברגעים שהאדם חוטא היא מסתלקת, אך לאחר זמן מה היא חוזרת שוב אל מקומה הראשון. וכל זאת כדי לבדוק אולי האדם חזר בתשובה ועתה תמצא היא מקום לנח בו. כי כשהאדם עדיין רחוק מבוראו – הנשמה לא מוצאת את מקומה, ומרגישה במקום שזר לה להיות בו. לכן כל המרבה לחטוא מוסיף עצב בליבו, כי בזמן החטא היצר מראה לאדם רק לרגע את מתיקות החטא, ולאחריו מרגיש הוא את הריקנות הרבה השולטת ברדיפה אחרי התאוות.

אך דווקא הקשר ההדוק הזה, שקשר בו ה' יתברך את האדם עם נשמתו, הוא זה שברגע של רצון טוב נותן לאדם את הכח להתעורר ולנער מעליו את כל טינופי החטא שמונעים ממנו להאיר את חייו באור נשמתו. בפעם אחת שהאדם מבין שהגיע הזמן לתת לנשמה את האוכל האמיתי שהיא רוצה "לאכול", ואת ההרגשים המרוממים שהיא נוצרה כדי להרגיש אותם, על ידי לימוד תורה בחשק ובהתעוררות, הבנת פשט אמיתי ברש"י או קושיה רצינית על תוספות, אין עונג יותר מושלם מאותו רגע. והוא הדין גם לצד הרגשי שבנשמה, שבתפילה אחת על ידי השתפכות הנפש אמיתית נותנת לכל הדמיונות להשתחרר ומשאירה את האדם פנים מול פנים כביכול מול יוצרו ונותנת לו לטעום מעט מאותו טעם שמרגישות הנשמות בבריאתן תחת כסא הכבוד. אלו הן רגעי תפנית בחיי האדם, שלא משנה מאיזה נקודה האדם ניגש אליהן, לא משנה מה הוא עשה לפני כן – כעת ה' יתברך רוצה אותו קרוב אליו באהבה שאין למעלה ממנה.

את זה צריכים אנו תמיד לזכור: תמיד ישנה דרך חזרה. תמיד יש תקנה, השאלה היא כמה רצון יש לתקן. בשלום בית, בחינוך הילדים, בנסיון לקבל עבודה, כל אלו מקומות שיאוש מראה פנים שחורות בהן ואין זה כלל דעת התורה. מכל מקום יש דרך חזרה, הכל תלוי ברצון של האדם. לפעמים צריך קצת להכניע את הגאוה, ולהתיעץ עם חכם המבין בנושא שיוכל ליעץ כיצד לפתור את הבעיות הנתונות, אך לעולם אסור לנו להתיאש. ה' יזכינו למצוא את אותה עיר מקלט בחיינו, שבה נמצא את המנוחה והנחלה מכל צרותינו, אכי"ר.