מה רב כוחה של לשון האדם. דבר זה נסתר ונעלם מעיני כל חי, אך למתבונן באופן עקבי הדברים ברורים: 'כל עמל אדם לפיהו', כל היסורים והרע שיש לאדם בחיים – יכולים להעלם כלא היו, בתנאי שהאדם מבין שהפה שלו הוא מה שמושך עליו יסורים. איזו רמת חיים נפלאה יש לאותו אדם שמלמד את פיו לדבר אמת, כמה נפלאים יחסי אנוש של יהודי שקיבל על עצמו להתרחק מלשון הרע, ללא ספק התרוממות הנפש תורגש במהרה אצל כל שומר לשון. החיים יראו זוהרים ומחייכים יותר, ברגע שנבין כמה מעלת כח הדיבור חשובה לנו. יום יום צריכים אנו להתמודד עם היצר שמסמא את עיננו, ומשחיל  לפינו משפט טפל פה, ועוד כמה אותיות חסרות טעם שם, עד שגורם לנו לחשוב ששמירת הלשון הינה מידתן של צדיקים בודדים. וזוהי כמובן טעות גסה.

בא נצייר לעצמנו לרגע. באים שני אנשים אל בית המקדש, אדם אחד כל גופו נגוע בצורה קשה, וחבירו גם לו יש נגע, אך הוא ברוך השם, יצא בזול, יש לו נגע קטן, בגודל של טיפה יותר מגריס, על היד. אם היו אומרים לנו שאחד מהם טמא והשני טהור, ודאי שלאותו אדם המוצף בנגעים היינו קוראים טמא, ולחבירו טהור. אך כאן מחדשת התורה חידוש עצום, שאמור לעורר אותנו רבות בבנית אישיותנו. האדם שעליו קרא הכהן 'טמא' הוא זה שנקרא טמא, וכל עוד והכהן לא קרא עליו שם זה – לא משנה כמה נגוע הוא יהיה, הוא עדיין נקרא טהור. לכן יתכן שעל אותו נגוע עוד לא נקרא שם טמא, וכלפי שמיא הוא עדיין טהור. מוסר גדול צרור באלו המילים, בכח של מילה אחת, אפשר לטהר או לטמא אדם, גם אנחנו לפעמים קצת נכשלים בזה, כל יהודי הוא כהן קטן, שכל מילה שלו חשובה לאין ערוך בשמים וגם כאן בעולמנו. אם נקבל על עצמנו קצת יותר לטהר אנשים עם דיבורנו, ללא ספק נראה נפלאות בכל תחום בחיינו, בין בעבודה ובין בשלום בית...

פגם הדיבור לעולם לא מתחיל בלשון הרע, אומנותו של היצר היא בכך שנותן לאדם חשק עז לפטפט ולשוחח דברים בטלים וטפלים, 'הרי הוא לא מזיק לאף אחד'.. ומכאן הדרך לנפילה היא מאוד קצרה, לא לחינם אמר שלמה המלך 'אל תתן לפיך להחטיא את בשרך', בספרים הקדושים מובא, האדם שפוגם בדיבורו בדיבורי סרק ולשון הרע, אין ספק שגם בבריתו של אברהם אבינו הוא יפגום, כמו שיש גיד בגוף המחבר בין הפה לברית המילה, כך גם במישור הרוחני הם קשורים אחד בשני, וכבר כתב החפץ חיים שבלשון הרע כל מילה חשובה כעבירה בפני עצמה. עתה מובנת עצת הגמרא האומרת: מהי אומנותו של האדם בעולם? ישים עצמו כאילם. אין הכוונה שהאדם צריך לשתוק כל הזמן, כי אם כן למה נברא  הפה?! אלא הכוונה האמיתית היא שהאדם צריך לסגל לעצמו את היכולת לשתוק כשצריך, כי המרבה דברים מרבה חטא, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.

המשנה באבות אומרת שהעולם נברא בעשרה מאמרות, והסבירו בכתבי הקודש, שאף על פי שהקב"ה יכול היה לברוא את העולם גם בלי מאמר אחד, בכל זאת השתמש בכח האמירה כדי לברוא את העולם, על מנת ללמד ולהורות לבני האדם כמה גדול וחזק כח הדיבור, במיוחד אצל  עם ישראל שנמשלו במדרש לתולעת, שאין כוחה אלא בפה, כך גם אנו אין כוחנו האמיתי אלא בתורה ותפילה, וכתב בספר 'דרך עץ חיים' שאותיות התורה והתפילה הם כגחלים לוחשות, וכשיהודי פותח ספר ומתחיל להתפלל או ללמוד בהתלהבות – הוא מבעיר את הגחלים, וככל שההתלהבות תגדל – כך גם השפע שירד לעולם יגדל, כי כח הדיבור מסוגל לברוא ישועות, לאדם הפרטי ולעולם בכלל, אפילו במקום שהשכל כבר הפסיק להבין, אשריהם ישראל שניתן כלי חמדתו של הקב"ה.

בספר ה'כוזרי' מובא שאע"פ שישנם ארבעה חלקים ידועים לבריאה: מדבר, חי, צומח, דומם. יש עוד חלק אחד שהוא מרומם ושליט על כל שאר החלקים. שמו הוא 'היהודי המדבר'. כל האומות מאז מתן תורה יודעות ומקנאות בעם ישראל, הקב"ה בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ורוממנו מכל הלשונות, אותה גדלות נפש תלויה אך ורק בשמירתנו על כח הדיבור. אדם שדבוק במידת האמת מחויב להיות קשור לקב"ה. דעת העולם נוטה לחשוב, שאדם שלא ישקר בחייו או לפחות יעגל פינות ויתן קצת מרפקים – לא יתכן שיצליח בחיים. אך עם ישראל יודעים בברור שה'אמת ואמונה' ירדו כרוכות מן השמים, בזכות האמונה הקדושה שמושרשת בנו, שאדם לא יכול להוסיף ולא יכול לגרוע מאומה ממה שנקצב עליו בראש השנה, אנו צועדים בגאוה חבוקים במידת האמת, וכמה שנוסיף לדבוק בה יותר, יעלה ויתעלה עד אין קץ המחיר של כל דיבור שלנו לפני ה' יתברך. ה'חזון איש' הקדוש, שהיה כל כולו שזור ומקושט במידת האמת, אמר פעם לתלמידו שלמד מסכת נדרים, שידע שהאמת היא שכל מילה של יהודי היא כמו נדר, רק הקב"ה מרחם עלינו ויודע שאנו לפעמים טועים, לכן לא מעניש אותנו אם אנו לא נודרים באמת. הכל סובב סביב הדיבור. רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה, כשהיה מגיע לפסוק 'ומגיד לאדם מה שיחו' היה בוכה, הוא ידע מה ערך הדיבור של היהודי אצל הקב"ה, עד שכשהאדם מגיע לשמים, עוברים איתו על כל מילה שאמר. וזה לא סוד שאף דיבור שלנו לא נעלם, בארה"ב ישנו כיום פיתוח מתקדם של מכשיר אשר יכול לשחזר את כל הקולות שנאמרו בחדר מסוים אפילו לפני שנים רבות. אם בן-אדם הצליח לשחזר את אותם דיבורים, קל וחומר שמלך מלכי המלכים יכול לכך. מטרת שיחה זו הי אך ורק ליצור מודעות על מעלת הדיבור ברחוב היהודי, וכבר התבטאו גדולי הדור ואמרו שאדם שרוצה ביטוח לבריאות לפרנסה ולאושר נצחי יעסוק בריבוי תורה בנושא שמירת הלשון. לכן אנו תפילה לאל המרומם שישים שפתינו חתומות ופינו נעול, מכל שמץ מחשבה של דיבור אסור ושיחה בטילה, ובכך נקדש עצמנו לעלות במעלה בדרך המלך, דרך ה'.