האם מותר לטוס במסוק בהר הבית מעל מקום המקדש

מסכת מכות דף י"ב "אילן שהוא עומד לפנים מן החומה כלפנים" מבואר בסוגיא רוצח נפש בשגגה שעומד על האילן שנופו חוץ לעיר מקלט ועיקרו (הגזע) בתוך העיר אם נמצא על הנוף מותר לגואל הדם להורגו

ולענין אכילת מעשר שני מבואר בברייתא שהאילן שהוא עומד בתוך העיר (ירושלים) ונופו נוטה מחוץ לחומה מותר לאכול מעשר שני על הנוף שבתוך העיר אך על הנוף היוצא חוץ לחומה אסור ובגמ' מבואר הטעם "מעשר שני בחומה תלה רחמנא"

והק' תוס' איך מותר לאכול מע"ש על העץ הרי בפסחים פ"ה: אמרינן דגגות העזרה לא נתקדשו רק הקרקע  ותרצו בתרוץ שני דאויר ירושלים כירושלים וביאר המהרש"א דדוקא בעזרה אמרינן דגגות לא נתקדשו ואויר העזרה אינו כעזרה אך בירושלים אויר ירושלים כירושלים

ידועים דברי הרמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ו הי"ד דקדושת העזרה וירושלים שקידשה שלמה קידשה לשעתה וקידש אותן לעתיד לבוא - לפ"ז יש איסור כרת לנכנס למקום המקדש בטומאה ויש לדון האם האיסור גם בכניסה באויר  ע"י מסוק ומתוס' הנ"ל מוכח דאויר העזרה לאו כעזרה ולפ"ז מותר להכנס בשידה תיבה ומגדל וה"ה במסוק אך המהר"ם בשמעתין כ' דכוונת תוס' דדוקא גגות שעל הבתים לא נתקדשו אבל האויר שע"ג האילן נתקדש עד לרקיע

וכ"פ בשו"ת יבי"א (ח"ה יו"ד סימן כ"ו אות ט') לאסור טיסה מעל מקום המקדש דכן כ' תוס' שבועות י"ז שהסתפקה שם הגמ'  "תלה עצמו באויר עזרה מהו אויר עזרה כעזרה דמי או לא" וכתבו תוס' דמוכח מהגמ' זבחים ל"ב דאויר עזרה כעזרה ולכן פירשו את ספק הגמ' לענין אחר עי"ש וכן הסכימו הרמב"ן הרשב"א והר"ן והראב"ד בחידושיו לתמיד דאויר העזרה כעזרה דמי.

וכתב דאין להקל מטעם ספק ספקא שמא הלכה כשיטת הראב"ד שהשיג על הרמב"ם הנ"ל וכתב דקדושת המקדש לא קדשה לעתיד לבוא אפילו למ"ד דקדושת א"י קידשה לעתיד לבוא קדושת המקדש וירושלים שידעו שתחרב לא קדשוה לעתיד לבוא ולפיכך הנכנס עתה אין בו כרת, וספק שני  שמא כניסה בדרך גגות בשידה תיבה ומגדל מותרת אין זה נחשב ספק ספיקא היות ורוב הפוסקים ס"ל להחמיר כדעת הרמב"ם דיש איסור כרת לנכנס אף בזמן הזה  (וכ"פ הגרא"י קוק בספרו שו"ת משפטי כהן סימן צ"ו) והיות וכך כתבו רוב הפוסקים אין להקל בזה אף במסוק.